זיכוי מחמת הספק בגין גרימת תאונה בעת חציית רמזור באור צהוב

דרגו את המאמר

חציית רמזור באור צהוב וזיכוי מעבירות תנועה למרות תאונת דרכים

תד (פ"ת) 389-01-11‏ ‏

בית המשפט לתעבורה קבע כי אדם אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין שורה של עבירות שמקורן בחציית צומת ברמזור אדום - יזוכה מחמת הספק. במסגרת ההליך בפני בית המשפט, נשמעו שתי גרסאות בנוגע לאירוע. הנאשם טען כי הוא חצה את הצומת ברמזור צהוב, ואילו הנהגת המעורבת טענה כי היא נכנסה לצומת כאשר האור בכיוון נסיעתה היה ירוק. מדובר אפוא בגרסה מול גרסה ללא עדים נוספים. בעקבות האירועים, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות הבאות:

1. חציית רמזור באור אדום.
2. נהיגה רשלנית.
3. נהיגה בדרך הגורמת נזק.

הנאשם לא כפר בכך שהוא היה במקום בזמן הנהיגה. עם זאת, הוא טען כי הוא לא חצה את הצומת ברמזור אדום. לטענתו, הוא התקרב לרמזור ואז האור התחלף לצהוב. אי לכך, והיות והוא נסע במהירות כאשר רכבים אחרים נוסעים אחריו, הוא חשש כי בלימת פתע תביא בהכרח להתנגשות הרכבים האחרים ברכבו.

      קראו עוד בתחום:

• רוכב קטנוע זוכה מעבירת אי ציות לאור אדום
• נהג אשר גרם לתאונת דרכים בעת שנהג בשכרות הורשע בהריגה
• האם יורשע הולך רגל אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין חציית מעבר חציה באור אדום?
• הסתמכות על גלאי הארכה בצומת לשם זיכוי מעבירה של אי ציות לרמזור אדום

כפי שצוין לעיל, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשם. האחרון אמנם הודה שהוא לא נכנס לצומת באור ירוק, אך לדבריו הוא עשה זאת כאשר האור בכיוון נסיעתו צהוב. התביעה לא השכילה להציג כל עד אובייקטיבי אשר היה יכול לתמוך בטענותיה של הנהגת המעורבת (אשר מן הסתם הייתה בעלת עניין בהליך). הנאשם העלה טענה בדבר "אין להשיב לאשמה". במקרים כגון דא, הנאשם טוען למעשה כי התביעה לא השכילה להציג ראיות לכאורה לאשמתו ולא היה בראיות שהוצגו כדי להוכיח את המיוחס לו בכתב האישום (גם כאשר הן, כביכול, אמינות).

אין להשיב לאשמה?

הלכה פסוקה היא כי ראיות לכאורה לפי סעיף 158 הן ראיות תביעה אשר אינן מאבדות ממשקלן הלכאורי הנמוך גם כאשר בחומר אשר הובא בפרשת התביעה היו קיימות ראיות אשר מחלישות את הראיות המפלילות ואף יושבות בסתירה להן. דהיינו, יסודות עבירה המיוחסת לנאשם יכולות להיות מוכחות על ידי הצגת ראיות לכאורה. אך מדובר בראיות בסיסיות בלבד (ואף דלות).

במקרה דנן, הנהגת המעורבת טענה כי היא פנתה שמאלה בצומת כאשר האור בכיוון נסיעתה ירוק. חוות דעת מקצועית אשר נערכה לטובת בית המשפט על ידי בוחן תנועה העלתה כי לא קיימת חפיפה בין אור צהוב ברמזור אחד, לבין אור ירוק ברמזור שני. אכן, החוק קובע כי כאשר נהג עומד בפני אור צהוב, הוא צריך להתייחס לאור זה כאור אדום. עם זאת, החוק מחריג מקרים בהם הנהג איננו יכול לעצור באור הצהוב והוא חייב להמשיך בנסיעה על מנת למנוע עצירת פתע. במקרה זה, שומה על הנהג להיכנס לצומת, להשלים את חצייתו ולפנות את האזור במהרה.

לסיכום,

בית המשפט קבע כי לא היה ניתן להרשיע את הנאשם במיוחס לו, וזאת מחמת הספק. נקבע כי היות והגרסאות היחידות לאירוע היו גרסאותיהם של הנאשם והנהגת המעורבת, לא הוכח מדוע יש להעדיף את גרסת הנהגת על פני גרסת הנאשם. יתרה מכך, סביר להניח שהנהג, אשר הודה מלכתחילה שהוא נסע בצהוב, הבחין היטב ברמזור ובאור הדולק בו. אי לכך, והיות וקיים פער של כחמש שניות בין האורות בשני הרמזורים, בית המשפט קבע כי הוא היה סבור שיש לקבל את גרסת הנאשם.