זיכוי מעבירה של אי ציות לשוטר היות והשוטרים לא הוכיחו יצירת קשר עם הנאשם

דרגו את המאמר

שוטרים ניסו לעצור נהג תמים בגין טעות בזיהוי - האם הוא יורשע באי ציות לשוטר?

תתע (י-ם) 1224-11-10

כתב אישום הוגש כנגד אדם ובו נטען כי האחרון לא ציית להוראות של שוטר אשר הורה לו לעצור בצד באמצעות מערכת כריזה. בכתב האישום נטען כי הנאשם התעלם מהשוטרים הכורזים לו ונסע במהירות מופרזת אשר היה בה כדי לסכן את חייו וחיי המשתמשים האחרים בדרך. הנאשם כפר בכתב האישום מכל וכל. לדבריו, הוא לא הבין כלל שהשוטרים קוראים לו ואלה עצרו אותו בדרך אגרסיבית תוך כדי שהם גורמים לו ולאשתו (אשר רכבה עימו על האופנוע) לסכנת חיים ממשית. 
 

[%Psakdin%]

במסגרת הדיונים בתיק התברר כי השוטרים ביקשו מהנאשם לעצור בצד וזאת מחמת טעות בזיהוי. במוקד המשטרתי התקבל דיווח אודות שני אופנועים חשודים. השוטרים יצאו לנקודה והיו בטוחים כי הנאשם הינו אחד מהאופנועים הללו. בעוד הם דולקים אחריו וכורזים לו לעצור בצד, הנאשם לא הבין כלל שמדובר בו והוא המשיך לנסוע בדרכו. השוטרים, אשר היו בטוחים כי הנאשם מבקש להתחמק מהם, הגבירו את מהירותם והביאו לעצירתו של האחרון על ידי עקיפתו וסימון ידני. הסוגיה אשר עמדה על הפרק בבית המשפט לתעבורה הייתה - האם ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של אי ציות לשוטר.

האם השוטרים סימנו אות ברור?

בית המשפט ציין בתחילת הכרעת הדין כי תשובה חיובית לשאלה הנ"ל תוכל להתקבל רק אם יוכח שהשוטר מסר לנאשם אות ברור לעצור והלה "ירד לסוף הדברים" והבין את האות. זאת ועוד, הפרקליטות הייתה צריכה להוכיח כי ברגע שהנאשם ראה את האות והבין אותו, הוא בחר שלא לעצור ולהימלט מהשוטרים. בית המשפט בחן את הסיטואציה וקבע כי יש לזכות הנאשם.

בית המשפט קבע כי לא הוכח בפניו שהשוטרים מסרו לנאשם אות ברור שעליו לעצור. יתרה מכך, הנאשם העיד כי הוא היה ביחד עם אשתו, בדרך חזרה מבילוי בתל אביב. אי לכך, בית המשפט קבע כי לא ברור מדוע הנאשם היה בוחר שלא לעצור ומאיזו סיבה בלתי ברורה הוא ניסה להתחמק מהשוטרים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשטרה אפילו לא הוכיחה ברמה הדרושה שהשוטרים כרזו לנאשם לעצור. אחד השוטרים אמר במהלך המשפט שהוא "לא זוכר" אם הוא כרז או לא. מבחינת השוטר השני, זה אמר שאם הוא היה כורז לנאשם אזי הוא היה מציין את זה בדו"ח שערך.

בית המשפט ציין כי לא הוכח מעשה הכריזה. יתרה מכך, גם אם השוטרים היו מוכיחים את העובדה שהם כרזו לנאשם, הרי שהוא עדיין טען "לא שמעתי". הנאשם אף הדגיש כי הוא ואשתו חבשו על ראשיהם קסדות אטומות המקשות על שמיעת קולות רקע מחוץ לרכיבה על האופנוע.

כמו כן, השוטרים אשר עצרו את הנאשם לא יכלו גם ליצור עם האחרון קשר עין מחמת הקסדה. אי לכך, נטען השוטרים לא ידעו, גם כאשר הם נסעו במקביל לנאשם וסימנו לו לעצור, שהאחרון מבין שהם פונים אליו. בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי נראה שהשוטרים חשבו שנסיעה מאחורי הנאשם עם אורות כחולים פועלים הייתה צריכה לגרום לנאשם לעצור. לא זו אף זו, הנסיעה במקרה דנן הייתה בכביש מס' 1. מדובר בכביש עמוס במכוניות וניידת משטרה הנוסעת עם "אורות דולקים" איננו עניין חריג ובלתי סביר.

השופט קבע כי הוא מתקשה להאמין שהנאשם, אשר היה רוכב תמים לחלוטין בעל רישיון בתוקף, לא ייעתר לקריאותיהם של שוטרים לעצור בצד. כמו כן, הודגש כי לא הוכחה כל סיבה להאמין שהנאשם התחזה למי שאיננו שומע את השוטרים הדולקים בעקבותיו.