אחריות בעל רכב לעבירות שבוצעו עם רכבו וזאת כאשר הדברים נעשו באישורו

דרגו את המאמר

תת"ע 2737-08-08

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע כי בעל רכב איננו רשאי למסור את מפתחות מכוניתו לאדם שאין לו רישיון נהיגה תקף. עם זאת, סעיף זה מחריג וקובע כי במקרים בהם בעל הרכב "נקט בכל האמצעים הסבירים" על מנת למנוע מאדם ללא רישיון לנהוג ברכבו, הוא לא יישא באחריות לעבירות ומעשים שבוצעו ברכב ללא רשותו. דהיינו, במידה ופלוני נהג ברכבו של אלמוני כאשר אין לו רישיון נהיגה תקף, הרי שגם אלמוני עבר עבירת תנועה שבגינה עלול להיות מוגש כנגדו כתב אישום.

ניתן להקיש מלשון הסעיף כי אחריותו של בעל הרכב בנוגע לאי מתן אפשרות לנהוג במכונית למי שאיננו מורשה, רובצת לפתחו של בעל הרכב. משמע, נטל ההוכחה במקרים אלה יוטל על כתפיו. הפקודה קובעת כי חזקה על אדם שהוא שולט במי שנוהג ברכבו, ובמידה והוא מעוניין להוכיח ההפך, עליו הראיה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

הנהג ללא הרישיון - חבר של בעל הרכב

מדובר בכתב אישום אשר הוגש כנגד בעל רכב בגין נסיעתו של אחר ברכבו ללא רישיון. בין הנהג ובעל הרכב הייתה היכרות רבת שנים. הנאשם טען כי הוא לא היה יכול לדעת שחברו לא מורשה לנהוג. לדבריו, הוא ראה את החבר נוהג פעמים רבות, ובעבר אף שאל אותו האם יש לו רישיון ונענה בחיוב. ההגנה טענה כי היה בכך די על מנת לעמוד בנטל הדרוש לפי הפקודה.

[%Psakdin%]

בית המשפט דחה את טענת ההגנה. בהכרעת הדין נקבע כי גם אם לאדם היה בעבר רישיון נהיגה, אין זה אומר כי רישיון הנהיגה שלו תקף לצמיתות ובאופן גורף. לדוגמא, ברור כי רישיון נהיגה יכול להישלל מחמת ביצוע עבירות תנועה או להיות מוגבל בגין בעיות רפואיות. הפקודה מטילה אחריות על בעל הרכב והיא אוסרת עליו להתיר נהיגה במכוניתו למי אשר איננו מורשה לכך.

בית המשפט הדגיש כי מדובר בחובה אשר מוטלת על בעל הרכב בטרם הוא מאפשר את נהיגתו של אחר. השופט הוסיף כי לא מדובר בבדיקה "מסובכת וקשה לביצוע". הנאשם היה בסך הכול צריך לבקש מהנהג להציג בפניו רישיון נהיגה. נקבע כי במידה והנאשם היה עושה פעולה פשוטה זו, הוא היה יכול להיווכח כי לאחרון אין רישיון תקף.

השופט הדגיש כי נהג מחויב על פי חוק להחזיק רישיון נהיגה ובקשה להצגת רישיון בטרם מסירת מפתחות רכב הינה מהלך פשוט ביותר. דהיינו, בניגוד לנטען על ידי ההגנה, לא היה בכך כדי "להטיל על הציבור גזרה שהוא איננו יכול לעמוד בה".

לבקש רישיון מחבר - גם אם זה "לא נעים"

הסנגור ניסה לטעון כי הנאשם לא פעל כאמור משום ש"לא היה לו נעים" לבקש מחבר קרוב להציג בפניו רישיון נהיגה. בא כוח הנאשם הוסיף וטען כי לעיתים זה אף לא מנומס לעשות כאמור (גם בקרב בני משפחה). בית המשפט לא קיבל את הטענה הנ"ל. בהכרעת הדין נקבע כי מדובר במצב "קלאסי" אליו כיוון המחוקק בקובעו את הוראת סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה. נקבע כי בקשה לראות רישיון נהיגה תקף בהחלט מקיימת את הכתוב בפקודת התעבורה - "נקט בכל האמצעים הסבירים".

הודגש כי תחושה של אי נעימות איננה יכולה לבטל הוראת חוק והיא אף לא שקולה לתוצאות אשר עלולות (חס וחלילה) להיגרם כתוצאה מנהיגה של אדם שאיננו מורשה לאחוז בהגה. השופט ציין כי אמנם במקרה זה הפרשה הסתיימה עם עצירת שני החברים על ידי המשטרה לבדיקת רישיונות. עם זאת, השופט הוסיף כי ייתכן בהחלט שנהיגה של מי שאיננו מורשה תסתיים בצורה גרועה הרבה יותר ואף באסון.