אופנוע ביצע שורה של עבירות - האם הנהג היה בעל הרכב או שמא מדובר בגנב?
דרגו את המאמר |
|
בעל רכב טוען כי עבירות תנועה ברכבו בוצעו על ידי גנב
פ"ל 104-04-12
סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה קובע כי במידה ונעברה עבירת תנועה עם רכב מסוים, חזקה עליה שהיא בוצעה על ידי בעל הרכב. בעל הרכב יוכל להסיר את אחריותו לביצוע העבירה במידה ויעלה בידיו להוכיח כי אחר נהג ברכב ו/או החזיק בו במועד ביצוע המעשה. מה אפוא טיבה של טענה כי הרכב נגנב והעבירה בוצעה על ידי הגנב? להלן דוגמא למקרה כאמור.
[%Psakdin%]
עובדות המקרה היו כדלקמן. שוטר הקים מחסום במסגרת פעילות למניעת גניבה של אופנועים וקטנועים. בשלב מסוים, רוכב אופנוע הגיע למחסום, פרץ אותו והמשיך בנסיעה מהירה. השוטר עלה על אופנועו והחל לרדוף אחר האופנוע. המרדף היה מסוכן והעבריין ביצע עבירות תנועה רבות. השוטר, אשר ערך את הדו"ח, שקל בשלב מסוים אף להפסיק את המרדף מחמת חשש לחייו. עם זאת, לפתע, הרוכב הגיע לרחוב ללא מוצא. אי לכך, הוא החנה את האופנוע, השליך את הקסדה ונמלט רגלית מהמקום.
בעל האופנוע טוען כי הוא לא נהג ברכב
כתב אישום בגין העבירות המדוברות הוגש כנגד בעליו של האופנוע. עם זאת, זה האחרון טען כי הוא לא רכב על האופנוע במועד המדובר. לדבריו, היה זה אדם זר שגנב את אופנועו. בית המשפט לתעבורה בחן את גרסתו של בעל האופנוע ודחה אותה מכל וכל.
ראשית, כחצי שעה לאחר האירוע, הנאשם נצפה הולך באזור כאשר הוא לבוש בבגדים המזכירים את תיאור לבושו של רוכב האופנוע הנמלט. שנית, השוטרים העידו כולם כי מדובר באזור אשר לא סביר שאדם יהלך בו בשעת לילה מאוחרת כאשר הוא בגפו. כאשר השוטר ראה את הנאשם, הוא שאל אותו "איפה הקטנוע שלך" וזה ענה שהאופנוע חונה בביתו. חרף כך, מפתחות הכלי שהיו בכיסו התאימו לסוויץ' של האופנוע ברחוב ללא מוצא הסמוך.
הנאשם העלה טענת אליבי. לדבריו, הוא שהה באזור בביקור אצל עלמת חן שהכיר דרך האינטרנט, אך לאחר שעתיים וחצי "השיחה לא זרמה" והוא הלך מהמקום. הנאשם לא איתר את עלמת החן ולא מסר למשטרה פרטים אודותיה. למעשה, המשטרה התקשרה לכל הנשים העונות לשם המדובר באזור זה אך אף אחת מהן לא הכירה את הנאשם. זאת ועוד, השוטר העיד כי האופנוע לא נגנב וזאת משום שהנסיעה בוצעה על ידי הכנסת המפתחות לסוויץ'. השוטר ציין כי בד"כ גניבת אופנועים נעשית על ידי הריסת הסוויץ' והפעלת המנוע באמצעים מאולתרים. במקרה דנן, ה"גנב" עשה שימוש במפתחות האופנוע.
לסיכום,
בית המשפט לתעבורה קבע כי הנאשם לא השכיל לסתור את החזקה המייחסת לו - בתור בעל האופנוע - את העבירות שבוצעו עם הכלי ביום המדובר. הנאשם היה צריך להניח בפני בית המשפט ראשית הוכחה לעניין זה אך הדבר לא עלה בידו. טענת האליבי נטענה בעלמא וגרסתו של הנאשם הייתה מלאה סתירות וחורים. כמו כן, בגדיו של הנאשם תאמו את התיאור של השוטר וניסיונותיו של הסנגור למצוא פערים בין הגרסאות באשר ללבוש לא צלחו.