נסיעת קטנוע נגד כיוון התנועה
דרגו את המאמר |
|
נסיעה נגד כיוון התנועה - קטנוע
נסיעה נגד כיוון התנועה הינה עבירת תנועה נפוצה בכבישי ישראל. לא אחת, נהגים מבקשים "לקצר" דרכים על ידי נסיעה ב"אין כניסה", וזאת חרף הוראות החוק הברורות. התופעה רווחת באופן משמעותי בקרב רוכבי קטנועים ואופנועים למיניהם. להלן דוגמא למקרה בו עדותם של שוטרים הספיקה על מנת להרשיע רוכב קטנוע בנסיעה נגד כיוון התנועה. רוכב הקטנוע ניסה לטעון כי הוא לא נסע נגד כיוון התנועה אלא ביקש לחצות את הכביש באופן רוחבי. בית המשפט דחה את גרסתו, שהוצגה כעדות כבושה, והרשיע אותו במיוחס לו.
[%Psakdin%]
כאמור, כנגד הנאשם במקרה דנן הוגש כתב אישום בגין נסיעה בניגוד לכיוון התנועה. מדובר בעבירה על תקנה 37 לתקנות התעבורה. במסגרת ההליך המשפטי, הנאשם כפר מכל וכל במיוחס לו. לדבריו, השוטרים לא היו יכולים לראות אותו מבצע את העבירה האמורה, וזאת בשל העדר שדה ראיה מתאים. כמו כן, הנאשם טען כי הוא לא נסע ב"אין כניסה" אלא בסך הכל "חצה את הכביש". הפרקליטות הסתמכה על עדותם של שני עדים. השוטר אשר ערך את הדו"ח ועמיתו שרשם דו"ח פעולה ודו"ח עיכוב לנאשם.
גרסת השוטרים וטענות ההגנה
על פי הדו"ח, השוטרים ציינו כי הם נסעו בעיר התחתית בחיפה כאשר הם מבחינים לפתע בנאשם רוכב על אופנוע כאשר עימו נוסע נוסף. לטענת השוטרים, הם הבחינו בנאשם נוסע נגד כיוון התנועה, באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים. לדבריהם, הנאשם עצר ונכנס לעסק סמוך. אי לכך, הם נכנסו לעסק בעקבותיו ורשמו לו את הדו"ח המדובר.
הנאשם טען כי הוא לא נסע בניגוד לכיוון התנועה אלא הוא חצה את הכביש לרוחבו. לדבריו, לא היה מדובר בעבירת תנועה. יודגש כי חרף דחיית הדיון לצורך שמיעת הנוסע על הקטנוע, האחרון לא הופיע לדיונים בבית המשפט. בסופו של היום, הנאשם ויתר על עדות הנוסע.
בית המשפט מאמין לשוטרים
בית המשפט בחן את טענות התביעה וההגנה וקבע כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר. בהכרעת הדין צוין כי עדותם של השוטרים הותירה על בית המשפט רושם אמין והשופט שוכנע כי גרסתם שיקפה היטב את ההתרחשויות. בית המשפט דחה את טענות הנאשם באשר לשדה ראייה לקוי ונקבע כי התקיים קשר העין הדרוש להרשעה בין השוטרים לקטנוע. כמו כן, גרסתו של הנאשם לא התקבלה בבית המשפט וזאת גם נוכח העדר העד שהיה יכול לתמוך בה.
כאשר הנאשם נעצר על ידי השוטרים, הוא לא העלה את הטענה כי הוא חצה את הכביש לרוחבו. אי לכך, גרסה זו נתפסה על ידי בית המשפט כעדות כבושה. דהיינו, עדות שנוצרה במסגרת ההליך המשפטי ולא התבססה על אירועים שהתרחשו בפועל.
לסיכום, ניתן לראות כי גרסתם של שוטרים יכולה לבדה להביא להרשעה במהלך משפט תעבורה. כמו כן, פערים בין הגרסה הראשונית שנמסרת על ידי הנהג בשטח, לעומת עדותו בבית המשפט, עלולים בהחלט לפגוע במהימנותו של האחרון. במקרים כגון דא, ייתכן ובית המשפט יראה בגרסתו "גרסה כבושה" ובלתי אמינה.