מאסר בפועל למשך שלושה חודשים בגין מהירות מופרזת חריגה

דרגו את המאמר

על פי רוב, עבירות תנועה כגון מהירות מופרזת אינן מביאות את בתי המשפט לתעבורה לגזור על הנאשמים המורשעים מאסר בפועל. מקל וחומר כאשר עבירת התנועה לא גרמה לתאונת דרכים. עם זאת, ישנן עבירות תנועה אשר יביאו את הנהג למאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת כאשר הן חמורות באופן מיוחד. כך אירע במקרה שלהלן.

מדובר ברוכב אופנוע אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין רכיבה במהירות של 234 קמ"ש. בית המשפט לתעבורה גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך חצי שנה. יודגש כי ערעור שהוגש על ידי רוכב האופנוע לבית המשפט המחוזי הביא להמתקת העונש לכדי שלושה חודשים ויום.

ביקש לבחון את יכולות האופנוע

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה בו הנאשם נתפס במהירות חריגה לכל הדעות. נקבע כי היות והרוכב נסע במהירות הגבוהה ב-144 קמ"ש (!) מהמותר, ניתן להניח כי מעשיו קיפלו בתוכם גם מחשבה פלילית. אי לכך, בית המשפט המחוזי, הגם שעונשו של הרוכב הומתק בערעור, מצא לנכון להותיר את עונש המאסר על כנו. "מדובר בבחור צעיר אשר רכב על אופנוע במהירות של 234 קמ"ש בדרך בינעירונית, וזאת כאשר הוא מצהיר שמטרתו הייתה 'לבחון את יכולותיו של האופנוע'", נכתב בפסק הדין במחוזי, "הודאתו של הרוכב במקרה דנן עלתה כדי הוכחה לכך שהוא היה מודע היטב היטב לחומרת המעשים המבוצעים על ידו".

[%Psakdin%]

בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם מכך שהפער בין מהירות הנסיעה למהירות המותרת היה "קיצוני" במקרה דנן. הודגש כי מעשיו של הנאשם, אשר בחר לבחון את האופנוע במהירויות גבוהות, קיימו את היסוד הנפשי הטמון בעבירה פלילית. כמו כן, בית המשפט חיזק את החלטתו בפסיקתו של בית המשפט העליון בנושא זה. נקבע כי הלכה פסוקה היא שנהיגה פרועה בכביש מעידה על מודעות פלילית למעשים.

הדברים אמורים גם לגבי מהירות מופרזת וגם בנוגע לעבירות תנועה אחרות. אי לכך, כאשר עסקינן באדם המבצע עבירות תנועה חמורות ו"בלתי פרופורציונאליות", ייתכן והמעשים יובילו למאסר מאחורי סורג ובריח. למשל, במקרה אחר שנדון בבית המשפט העליון, נהג טען כי הוא "לא היה מודע למהירות נסיעתו". במקרה הנ"ל, בית המשפט קבע כי גם אם היה ניתן לקבל את טענת האי-ידיעה, הרי שעדיין מדובר ברשלנות (זאת היות ואדם סביר היה יכול לשים לב למהירות הנסיעה החריגה).

חשוב להדגיש כי החלטתו של בית המשפט לתעבורה, אשר קיבלה את אישורו של בית המשפט המחוזי, מהווה המשך ישיר למגמה הכללית בבתי המשפט להחמיר עם עברייני תנועה המבצעים עבירות חריגות ומסוכנות. מיותר לציין כי במדינה בה למעלה מ-200 אזרחים נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים, בתי המשפט מדגישים לא אחת את הצורך במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי עברייני תנועה. במקרה אחר, בו בית המשפט העליון עסק בנהג שנתפס במהירות של 195 קמ"ש, השופט סולברג קבע כי "ייתכן וישיבה של מספר חודשים מאחורי סורג ובריח תסייע לנאשם להבין את חומרת מעשיו".