נהג אוטובוס גרם למותו של קשיש, האם ניתן היה למנוע את התאונה?

דרגו את המאמר

נהג אוטובוס פגע בהולך רגל כבן 76 שנים, בעת שחצה את הכביש. כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח. הנהג הואשם בגרימת מוות ברשלנות של הולך רגל ונהיגה בקלות ראש וללא זהירות.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים דן בנסיבות האירוע ובשאלה האם ניתן היה למנוע את תאונת הדרכים.

הנהג שמע את הצעקה ובלם את הרכב

הנאשם הינו נהג אוטובוס מפרקי, העיד כי הוא נסע באיטיות בכביש העירוני וכי הרכב היה תקין. הוא הגיע לכיכר, בקרבת קניון גדול בירושלים ושם ביצע פנייה ימינה. תוך כדי הפניה, נפגע המנוח.

לדבריו, הוא אינו הבחין בו כלל, אלא בלם את האוטובוס, רק לאחר ששמע צעקה וראה את הקשיש נופל ארצה מול חלון החזית.

האם הקשיש חצה את הכביש במעבר חצייה?

ההגנה טענה כי נהג האוטובוס אינו אחראי לתאונה, וייחסה אשם תורם למנוח. לטענתה המנוח חצה את הכביש מבעד לפרצה בגדר הבטיחות, לפני מעבר החצייה, לכן התאונה היתה בלתי נמנעת.

מאחר ולא נמצאו עדי ראיה, לא ניתן היה לקבוע בוודאות האם המנוח חצה את הכביש מימין לשמאל או משמאל לימין, כך לנאשם היה זמן תגובה ארוך יותר וייתכן והתאונה היתה נמנעת. כמו כן, לא ניתן לדעת האם התאונה אירעה בקטע הכביש מול הפרצה, כפי שטענה ההגנה, או במעבר החצייה.

בעת הדיון המשפטי, העיד שוטר שהגיע לזירה לאחר התרחשות התאונה ונטל דיסקט הטכוגרף שהועבר לפענוח. ונוסעת באוטובוס שתיארה את ההתרחשות לאחר התאונה.

שדה הראייה של נהג האוטובוס היה פתוח

לאחר שבית המשפט בחן את הראיות ושמע את העדויות השונות, הוא קבע כי האוטובוס נעצר עצירה סופית כשניים וחצי מטר אחרי מעבר החצייה והמנוח נמצא מוטל על הכביש כ- 2.30 מטר אחרי מעבר החצייה, מצד ימין, במרחק של מטר אחד לפני חזית האוטובוס, זאת על בסיס כתם הדם, שהיה במרחק של ארבעה מטר מהמדרכה הימנית.

עוד קבע כי שדה הראיה של הנהג לפני מעבר החצייה הוא 28 מטר ועד למקום הפרצה, שדה הראיה היה אף גדול יותר. מהפענוח עלה כי הנהג לא בלם בלימת חירום והחל להאט מרחק של 12.5 מטר ממקום עצירתו הסופית. וכן, מהירות הנסיעה הייתה 18 קמ"ש עד לעצירה הסופית של הרכב, במקום בו נמצא כתם הדם.

הנהג היה יכול למנוע את התאונה

בית המשפט קבע כי נהג המסיע רכב בקרבת קניון גדול, צריך לצפות את הימצאותם של הולכי רגל במקום, לרבות ילדים וקשישים ולנהוג בערנות ובזהירות יתר. הנאשם התקרב לפרצה, או למעבר החצייה, כאשר שדה הראייה פתוח לפניו ב- 28 מטר ובמשך חמש שניות ואף יותר, הוא לא הבחין בהולך רגל הקשיש שהתקרב לעבר הכביש, למרות שניתן היה להבחין בו מבעוד מועד, לבלום את האוטובוס ולמנוע התאונה.

בנסיבות אלה הרשיע בית משפט השלום לתעבורה בירושלים את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בגרימת מוות ברשלנות ונהיגה בקלות ראש וללא זהירות.

ת"ד 434-09-12