ברכבו של הנאשם נמצא נייר מקופל ומוכתם, האם מדובר בנהיגה תחת השפעת סמים?

דרגו את המאמר

כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, לאחר שברכבו החונה נמצא נייר מקופל ומוכתם והוא סירב למסור לשוטרים דגימת שתן.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, נדרש להכריע בנוגע לעבירה המיוחסת, ולקבוע האם הראיות שמצאו השוטרים ברכבו של הנאשם מעידות על נהיגה תחת השפעת סמים, והאם החיפוש שנערך ברכב החונה היה חוקי.

נייר עם כתמים חומים עורר את חשדם של השוטרים

בחודש אוקטובר 2012, בשעת צהריים, שוטרי בילוש הבחינו ברכבו החונה של הנאשם, והחליטו לבצע בדיקה שגרתית, במהלכה ערכו חיפוש ברכב. בעת החיפוש השוטרים הבחינו בנייר מקופל עליו מצויים כתמים חומים, ועלה החשד כי מדובר בסמים, על כן ביקשו מהנהג לתת דגימת שתן, אך הנאשם סירב למסור את הדגימה. הנייר עם הכתמים החומים לא נשלח למעבדה ולא הוכח כי אכן מדובר בשרידים של סם מסוכן.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי הוא סירב לבצע את הבדיקה, בשל היחס שהשוטרים הפגינו כלפיו והתנהגותם המבזה בזמן האירוע ובמהלך מפגש קודם שהתרחש ביניהם באותו יום. התברר כי שעות ספורות קודם לכן, השוטרים ערכו חיפוש בבית הוריו לאיתור תרופות, והובילו את אימו של הנאשם לתחנת המשטרה, בעקבות חשדות שיוחסו לה. לדבריו, לא מדובר בבדיקה אקראית ברכב.

האם לשוטרים היתה סמכות לערוך חיפוש?

השוטרים העידו כי בעקבות עריכת החיפוש ברכב, נמצא דף מוכתם שעורר את חשדם, על כן ביקשו מהנהג לבצע בדיקת שתן. בית המשפט דן בשאלה, האם החיפוש היה חוקי והאם לשוטרי הבילוש היתה סמכות לערוך את החיפוש ברכב שבעקבותיו נמצא הנייר.

אחד השוטרים העיד כי כאשר ביקש מהנהג להזדהות, הנאשם פתח את הדלת ואז הוא הבחין בנייר שהעלה את חשדו, לכן ערך את החיפוש ומצא את הנייר המקופל שנראה כמו חומר החשוד כסם. אך עם זאת בית המשפט הגיע למסקנה כי השוטר הבחין בנייר החשוד רק לאחר שהחל לערוך את החיפוש.

התנהגותו של הנאשם לא עוררה חשד

לאחר עיון מעמיק בראיות ושמיעת טענות הצדדים בית המשפט קבע כי לא היתה הצדקה לערוך חיפוש ברכבו של הנאשם. זאת מאחר והנהג לא ביצע עבירת תנועה, או עורר חשד בנוגע לנהיגה, אלא השוטרים החליטו לבצע את החיפוש דווקא ברכב חונה.

עוד קבע בית המשפט כי התנהגותו של הנאשם, בזמן שנעצר על ידי השוטרים, לא הקימה חשד כלשהו המצדיק עריכת החיפוש. בנוגע לסירובו למסור דגימת שתן, קבע כי משמעות הסירוב לא הוסברה לנאשם, מכיוון שהוא לא חתם על מסמך המעיד שקיבל מהשוטרים הסבר בנוגע להשלכות הסירוב.

על מנת לערוך חיפוש ברשות היחיד, נדרש חשד סביר, אשר במקרה זה לא הוכח. השוטרים שחשדם התעורר בנוגע להחזקת סם, היו צריך לפעול על פי הכללים בחוק ולשמור על זכויותיו של החשוד לכבודו לחירותו.

בנסיבות אלה בית המשפט זיכה את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

פ"ל 6798-08-13