הנאשם חנה בחניית נכים ללא תו נכה וזוכה מאשמה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הנאשם חנה בחניית נכים, כאשר אין ברשותו תו חנייה של נכה, וטען כי הוא לא הבחין בתמרור המותיר את החניה לנכים בלבד.

בחודש מאי 2013, הנאשם הגיע בשעות הבוקר לבית החולים במרכז הארץ. הוא שילם בכניסה למתחם בית החולים וחנה את רכבו הפרטי במפרץ חניה המסומן בתמרור 437, המותיר את החניה לרכבים בעלי תג נכה בלבד. כמו כן, שפת הכביש במפרץ היתה צבועה בצבע כחול.

מפקח תנועה שעבר במקום הבחין ברכב החונה ורשם דו"ח חניה כנגד הנאשם, בעקבות חניה במקום השמור לנכה משותק רגליים. הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו וביקש להישפט.
בית-משפט לעניינים מקומיים בחולון דן בנסיבות המקרה ונדרש להכריע בסוגיה זו.

המפקח הציג צילומים של הרכב החונה

מטעם המאשימה העידו המפקח שרשם את דו"ח החניה ומהנדסת תנועה של העיר חולון. המפקח הציג תמונות שצילם במועד מתן הדו"ח, אשר הראו כי רכבו של הנאשם חנה צמוד למדרכה צבועה בכחול, בתוך סימון קווים לבנים על הכביש. עוד נראה כי התמרור מוצב בתחילת אזור החניה לנכים.

לדברי המפקח, מדובר במפרץ חניה באורך 50 מטרים, בו קיימות שבע עד שמונה חניות, והוא מסומן בתמרור המיועד לחניית נכה בתחילת האזור.

המפקח ציין כי כיום מוצב שם תמרור נוסף באמצע אזור החניה, אך הוא אינו זוכר אם הוא היה בעת שרשם את הדו"ח.

חסר תמרור המורה על מספר המקומות לרכבים של נכים

מהנדסת התנועה הסבירה כי בתחילתו של אזור החניה מוצב תמרור 437, ולפי תכנית התנועה, היה אמור להיות מוצב בנוסף גם תמרור 439, המורה על שש מקומות לרכב נכה מסחרי גבוה, אך תמרור זה לא נמצא במקום, גם בעת הדיון המשפטי. עוד הסבירה כי לפי התכנית, אושר גם סימון 819, שהינו קווי הפרדה על הכביש.

המהנדסת ציינה כי המפרץ מיועד לתשע חניות נכה והודתה כי הסימון הכחול על שפת הכביש אינו מהווה תמרור והוא אינו חלק מהתכנית.

לטענת הנאשם, הוא הגיע לשטח בית החולים באותו הבוקר ולא הבחין בתמרור 437, ומאחר והחניה מרוחקת מפתח בית החולים, הוא לא חשד כי מדובר בחניית נכים. עוד טען כי הוא לא ידע שהצבע הכחול על שפת הכביש מסמן חניית נכים.

הוצב תמרור אחד בפתחו של מפרץ באורך 50 מטרים

בית המשפט סבר כי גם אם טענתו של הנאשם, כי לא הבחין בתמרור נכונה, היא אינה מקבלת משמעות מבחינה חוקית, ולפי התמונות שהציג המפקח, הנאשם יכול היה להבחין בקלות בתמרור. אך עם זאת עלתה השאלה האם התמרור המוצב בפתח מפרץ החניה, אוסר חניה לכל האורך, עד כ- 50 מטרים ממקום הצבתו. והאם ניתן להסתפק בתמרור אחד בלבד.

מהתמונות עלה כי רכב הנאשם חנה במרחק מספר חניות לאחר התמרור 437 ולא באזור הסמוך לתמרור, על כן לא הוכח כי הנאשם חנה במקום המיועד לחניית נכה בלבד, אלא במקום רחוק יותר. כמו כן, המאשימה סברה כי יש להוסיף כיתוב המורה על מספר מקומות החניה, אך זהכיתוב לא הוצב.

בנסיבות אלה בית המשפט זיכה את הנאשם מביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

תפ 89/14