מפקד הנסיעה הורה לנהג לבצע פנייה במקום אסור, האם הוא שותף לעבירה?

דרגו את המאמר

בחודש מרץ 2012 נהג חייל מג"ב ברכב משטרתי ולצידו ישב מפקדו האישי. כאשר הגיע החייל לקרבת מחסום באזור ירושלים, הורה לו המפקד לבצע פניית פרסה בניגוד לחוקי התנועה, תוך עלייה על אי תנועה.

כאשר סטה הנהג שמאלה, הגיח רכב מאחור ולא הספיק לבלום בזמן, כתוצאה מכך אירעה תאונת דרכים והרכב שבא מאחור התנגש ברכב המשטרתי. הנהג המעורב נפגע באורח קל והוא פונה לקבלת טיפול רפואי ולרכבו נגרם נזק.

האם המפקד אחראי על מעשי הנהג?

המאשימה הגישה שני כתבי אישום לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, האחד כנגד החייל שנהג ברכב והשני כנגד מפקדו האישי שישב לידו בעת האירוע. השניים הואשמו בביצוע עבירות תנועה הבאות: סטייה מנתיב נסיעה, נהיגת רכב ברשלנות וגרימת נזק לאדם ולרכוש.

החייל שנהג ברכב הודה והורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. על כן בית המשפט נדרש לדון באחריותו של הנוסע, בנוגע לעבירות אותן ביצע הנהג.

המאשימה טענה כי הנאשם שימש באותו זמן כמפקד נסיעה, לכן יש לראות בו כמבצע שותף של עבירות התנועה שבוצעו על ידי הנהג. לדבריה, הוא נושא באחריות מאחר והוא העלה את הרעיון לביצוע הפנייה במקום אסור והוסיפה כי עקב השפעתו על הנהג כמפקדו הישיר, החייל ציית לפקודתו.

האם ניתן להרשיע אדם בביצוע בצוותא עבירת רשלנות?

מנגד טענה ההגנה כי יש לבטל את כתב האישום כנגד הנוסע. לטענתה לא ניתן להרשיע אדם בביצוע בצוותא של עבירת רשלנות והוסיפה כי המפקד הציע לבצע את הפנייה ממקום חברי וזו לא היתה פקודה, על כן היא ביקשה להורות על זיכוי הנאשם.

עוד טענה ההגנה כי כבר בהיותם בתחת המשטרה מיד לאחר התאונה, הנהג הצהיר כי הרעיון לביצוע הפנייה התקבל על ידי מפקד הנסיעה, אך הוא ביצע את הפנייה בהתאם לשיקול דעתו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי חובתו של הנהג לנהוג ולהסיע ברכב באופן שלא יהווה סכנה לנהגים אחרים ולעוברי הדרך, גוברת על כל פקודה או הוראה שניתנה לו ממפקדו האישי, גם אם הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

החייל פעל על פי שיקול דעתו ולא היה מחויב לציית למפקד

בית המשפט לא השתכנע כי החייל ראה את הצעתו של מפקדו כהוראה שהוא חייב לציית לה. כמו כן, הנהג העיד כי הוא לא חשש מהעמדתו לדין משמעתי, במקרה ויסרב להוראה זו של מפקדו. ואף ציין כי הוא שימש בעצמו מספר פעמים כמפקד נסיעה, לכן הוא מכיר היטב את סמכויות וחובות מפקד הנסיעה.

בית המשפט קבע כי מפקד הנסיעה חייב לדאוג שהחייל ינהג ברכב הצבאי באופן תקין, בטוח וחוקי, וקבע כי הוראתו של הנאשם לביצוע פנייה אמנם היתה רשלנית, אך לא מצא כי יש להטיל על הנאשם את האחריות על מעשיו של הנהג.

עוד קבע בית המשפט כי במקרים מסוימים, כמו למשל במקרה של מורה לנהיגה, ניתן להטיל אחריות על נוסע בגין מעשי הנהג, אך במקרה זה הנאשם אינו נושא באחריות, מכיוון שלא הוכח כי מתוקף תפקידו כמפקד נסיעה, הנהג חייב לציית להוראה בלתי חוקית שניתנה על ידו.

ת"ד 6733-08-13