הנהג השיכור הפקיר פצוע ומסר למשטרה ידיעה כוזבת בנוגע לרכבו

דרגו את המאמר

המדינה הגישה ערעור בעקבות עונש שגזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע, על נאשם שנהג תחת השפעת אלכוהול, הפקיר פצוע ומסר לרשויות ידיעה כוזבת על גניבת רכבו.

המדינה ביקשה מבית המשפט העליון להחמיר עם עונשו של הנאשם ולגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת יותר ולשלול את רישיון הנהיגה שלו לצמיתות.

הנהג השיכור הותיר את הפצוע על הכביש

בחודש יולי 2013, הנאשם נהג בהיותו שיכור בדרום הארץ, ברכב שרישיונו אינו בתוקף. במהלך הנסיעה הוא פגע חזיתית בהולך רגל ולמרות שהנאשם ידע כי פגע בהולך רגל, הוא המשיך בנסיעה והותיר את הפצוע שוכב על הכביש.

הולך הרגל הפצוע הובהל באמבולנס לבית חולים כשהוא מורדם ומונשם, ונמצא שהוא סובל משברים בחוליות הצוואר ומשבר בשוק רגל ימין.

הנאשם שבר את המפתח בתוך מתג ההפעלה וטען כי רכבו נגנב

לאחר האירוע הנאשם החנה את הרכב סמוך לביתו, שבר את המפתח של הרכב בתוך הסוויץ', על מנת לדמות מצב של גניבה ודיווח למשטרה שרכבו נגנב ואף ציין כי הוא שמע בחדשות שרכב הדומה לשלו היה מעורב בתאונה.

כמו כן, הנאשם התבקש לבצע בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר הינשוף וניסה להכשיל את הבדיקה מספר פעמים. מבדיקת הדם שנערכה לו לאחר מספר שעות נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 120 מיליגרם.

התאונה לא קרתה באשמת הנאשם

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, מסירת ידיעה כוזבת ונהיגה ברכב שרישיונו פקע. עם זאת לא יוחסה לו כל עבירה בגין עצם קרות התאונה ונקבע כי התאונה לא קרתה באשמתו.

בגין עבירות אלה גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי במשך שלוש שנים, פיצוי למתלונן בסך 10,000 שקל ופסילת רישיון למשך 10 שנים.

במסגרת הערעור טענה המדינה כי העונש אינו הולם את חומרת עבירת ההפקרה ואת מידת האשם של הנהג השיכור. כמו כן בית המשפט לא התחשב כלל בעברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל עבירות תעבורה רבות, ולא התחשב בעובדה כי הנאשם לא לקח אחריות מלאה על התאונה וניסה לשבש את תהליכי החקירה.

רישיון הנהיגה יישלל לצמיתות

מנגד טען הנאשם כי התאונה לא נגרמה בגללו והוא אף ניסה להתקשר ולהזעיק עזרה לאחר התאונה וציין כי במקום נכחו עוברים ושבים רבים והפצוע לא נותר לבדו. הנאשם טען כי הוא קיבל את העונש שמגיע שלו והסכים לקבל עליו החמרה ולפסול את רישיון הנהיגה שלו לצמיתות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית משפט העליון לא מצא הצדקה להתערב בהחלטת המחוזי, אך עם זאת לנוכח עבירות התנועה הרבות של הנאשם, ראה לנכון להוסיף על כל העונשים שנגזרו עליו גם עונש של פסילת רישיון הנהיגה לצמיתות.

ע"פ 1902/14