מהו עונשה של נהגת שלא האטה לפני מעבר חצייה ופגעה בהולך רגל?

דרגו את המאמר

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו נדרש לגזור את עונשה של נהגת שפגעה בהולך רגל, בעת שחצה מעבר חצייה. הנאשמת שהיתה חיילת בזמן התאונה, הורשעה על פי הודאתה בעבירות תנועה של אי האטה לפני מעבר חצייה, אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש.

בחודש ינואר 2013, סמוך לשעה 12:00 בצהריים, הנאשמת נהגה ברכב בכביש עירוני ברמת גן. כאשר התקרבה לצומת היא לא האטה את מהירות נסיעתה ולא הבחינה בהולך רגל שהחל לחצות את מעבר החצייה. כתוצאה מכך היא פגעה בו וגרמה לחבלה ממשית.

מאז התאונה הפצוע לא חזר לעבודה

מיד לאחר תאונת הדרכים הולך הרגל הובהל לבית החולים, שם אובחן כסובל משבר בשוק הרגל וקרע בתעלת השמע, הפצוע נאלץ לעבור לניתוח בהרדמה כללית בראש, והיה מאושפז במשך עשרה ימים. בהמשך עבר תהליך שיקום ארוך במרכז הרפואי.

הולך הרגל יליד 1974, עבד לפני האירוע כמאבטח. כיום הוא עדיין סובל מתוצאות התאונה ואינו מסוגל לשוב לעבודה. למעלה משנה וחצי הוא מצוי בעיצומו של תהליך שיקום ובעתיד יעבור ניתוח ברגלו השנייה. הנפגע הביע התנגדות להסדר טיעון כלשהו עם הנאשמת.

המאשימה ציינה את חומרת העבירות ואת תוצאותיה החמורות. והדגישה כי התאונה אירעה על מעבר חצייה, הנהגת לא הבחינה בהולך הרגל, במקום אשר מיועד להיות בטוח להולכי הרגל וגרמה לפציעתו הקשה. על כן, המאשימה עתרה למאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה שלא תפחת משנתיים.

האם התאונה היתה בלתי נמנעת?

הנאשמת הביעה צער רב וחרטה כנה על קרות התאונה. היא השתחררה משירותה הצבאי וכיום היא סטודנטית וזקוקה לרישיון נהיגה לצורך פרנסתה. אין לחובתה עבר תעבורתי או פלילי קודם.

לטענת הסנגור, התאונה היתה בלתי נמנעת בכל מהירות נסיעה, הוא ביסס את טענתו על סמך שיחזור שערך בוחן תאונות הדרכים מטעם המשטרה במקום התאונה.

עוד טען למחדל החקירה, מאחר ועדת ראייה היחידה לתאונה, כלל לא נחקרה ועדותה לא הובאה בפני בית המשפט.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ושקילת האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, קבע בית המשפט כי האירוע פגע בערך החברתי שהינו ביטחון הציבור והגנה על שלמות הגוף והנפש.

עוד הדגיש כי על כל נהג מוטלת חובה לתת זכות קדימה להולך הרגל בהתקרבו למעבר חצייה ולאפשר לו להשלים את חצייתו בבטחה. הנהג חייב להאט את מהירות הנסיעה ואף לעצור לפני מעבר החצייה.

הנהגת היתה צריכה לעצור לפני מעבר החצייה

ההגנה הצליחה להוכיח באמצעות שחזור המשטרה כי התאונה היתה בלתי נמנעת בכל מהירות, אך עם זאת על הנאשמת היה לעצור, ללא קשר למהירותה, לפני מעבר החצייה ואז התאונה היתה נמנעת בוודאות.

בית המשפט התרשם כי מדובר במעידה חד פעמית והתחשב בהודאתה של הנאשמת באשמה, על כן גזר עליה קנס כספי בסך 2,500 שקל, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של תשעה חודשים והתחייבות כספית בסך 10,000 שקל למשך שלוש שנים, שלא לגרום לתאונת דרכים, או לנהוג בזמן פסילה.

ת"ד 3841-06-13