נהג הורשע בגין נהיגה בשכרות ולא התייצב לדיון מחמת מוות במשפחה

דרגו את המאמר

נהג שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, לא הגיע לבית המשפט לתעבורה, בעקבות מוות במשפחתו, ועל כן השופט גזר את העונש בהיעדרו. הנהג הגיש ערעור וטען כי לא ניתנה לו הזכות היסודית להתגונן, והעונש שנקבע הוא כבד מדי ביחס לעבירה שביצע.

במהלך חודש יוני 2014, נתפס הנאשם סמוך לשעה שתיים בלילה, כשהוא נוהג בכביש בצפון הארץ, תחת השפעת אלכוהול. מתוצאות בדיקת ינשוף נמצא אצלו ריכוז אלכוהול של 340 מ"ג בליטר אויר נשוף, ובנוסף הוא נהג ללא רישיון נהיגה תקף במשך חמש שנים. בנסיבות אלה הנאשם זומן לדיון משפטי, שנקבע כחודש ימים לאחר האירוע.

עם זאת הנאשם לא התייצב לדיון, על כן נאלץ בית משפט לתעבורה בחיפה לגזור עליו עונש בהיעדרו, והשית עליו פסילת רישיון נהיגה למשך 30 חודשים, קנס בסך 2,500 שקלים ופסילה על תנאי.

הנאשם שכח את מועד הדיון עקב האבל בו היה שרוי 

לאחר מתן העונש, הגיש הנאשם בקשה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה לביטול פסק הדין, בטענה כי סבתו נפטרה כשבוע ימים לפני מועד הדיון, והוא שכח את התאריך עקב האבל בו היה שרוי. עוד טען כי הוא אינו מודה בעובדות כתב האישום, ודחיית בקשתו לביטול פסק הדין סוגרת בפניו את האפשרות להוכיח טענותיו.

בית משפט לתעבורה דחה את הבקשה בטענה כי פסק הדין ניתן שבוע לאחר מועד הפטירה, וכי היה לו די זמן להודיע ולבקש דחייה. עוד ציין כי בלבול ושכחה אינם מהווים עילה לביטול משפט תעבורה, בייחוד כאשר לא הוכח חשש לעיוות פסק הדין. והדגיש שלא מדובר רק בנהיגה בשכרות, אלא במי שנהג ברכב כשרישיון הנהיגה שלו פקע לפני חמש שנים.

מנגד טען הנאשם כי הטלת פסילה למשך 30 חודשים מהווה עיוות דין המצדיק ביטול פסק הדין. לדבריו, לפי ריכוז האלכוהול שנמצא בבדיקה, העונש הצפוי הינו פסילת רישיון נהיגה לתקופה של פחות מ 12 חודשים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ציין בית המשפט כי זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפט, במועד שנקבע, אם יבחר בכך. אולם הדגיש כי יש לא מעט נאשמים בעבירות תנועה, אשר בוחרים שלא להתייצב לדיו, בשל טעמים שונים, ואף זו זכותם.

ההסבר להיעדרות מהדיון אינו מצדיק את ביטול פסק הדין

במקרה זה השופט השתכנע כי ההסבר שניתן לפשר העדרו של המערער מן הדיון, בשל שכחה מחמת האבל בו היה נתון, אינו מצדיק ביטול פסק הדין, והוא היה יכול למצוא את הזמן להגיש בקשה לדחות את הדיון למועד אחר.

עם זאת, בהתחשב ברמת ריכוז האלכוהול שנמצאה, ובהתחשב בעובדה שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע, מצא כי בית משפט קמא החמיר עם הנאשם במידה המצדיקה קיצור תקופה הפסילה. על כן הערעור התקבל באופן שתקופת פסילת רישיון הנהיגה של המערער בפועל תעמוד על 24 חודשים, במקום 30 חודשים, ויתר רכיבי העונש יוותרו על כנם.

עפ"ת 62721-09-14