מהו עונשו של נהג שהפקיר פצוע לאחר תאונת דרכים?

דרגו את המאמר

נהג צעיר פגע באדם שעמד בצד הדרך, והמשיך בנסיעה מבלי להושיט לו עזרה. הנאשם הודה בביצוע עבירות של הפקרה, לאחר שנשמעו ארבע עדויות מטעם התביעה, ובית משפט השלום לתעבורה בעכו נדרש לקבוע את העונש הראוי.

בתחילת שנת 2011 נהג הנאשם, יליד 1991, ברכב של העבודה, בסביבות השעה שבע בערב. באותה שעה נסע בכיוון הנגדי המתלונן, ורכבו נעצר בצד הדרך בשל תקלה במנוע. המתלונן עמד לצד רכבו בקטע כביש חשוך, ובמהלך הנסיעה, פגע בו הנאשם, וגרם לו לחבלות מרובות.

חרף הפגיעה, הנאשם המשיך בנסיעה ועזב את המקום מבלי להושיט לנפגע סיוע. כאשר הגיע לעבודתו, הוא סיפר על תאונת הדרכים למעסיקו, ופנה על פי הנחייתו למשטרה.

הנאשם לא נמצא אחראי לקרות התאונה, מאחר ומדובר בקטע חשוך בכביש

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של הפקרה, אך לא מייחס לו אחריות לתאונה, מאחר והיא אירעה בקטע כביש חשוך, וככל הנראה הנאשם לא יכול היה להבחין במתלונן לפני האירוע או להימנע מהפגיעה בו.

לאור גילו הצעיר של הנאשם, אשר היה כבן 19 בעת האירוע, ובשל עתירת המאשימה לעונש מאסר בפועל, הוא הופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. 

שירות המבחן המליץ על עונש של מאסר בעבודות שירות, עקב נזקקות טיפולית לצורך רכישת כלים להתמודדות טובה יותר במצבים מורכבים, מאחר והנאשם איבד בני משפחה קרובים שסבלו ממחלה גנטית, וחלק מהגורמים להתנהגותו הינו הרקע המשפחתי שלו.

מנגד עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש שנע בין 18 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה ממושכת של רישיון הנהיגה. המאשימה ציינה כי הנאשם אינו לקח את מלוא האחריות על המיוחס לו בכתב האישום, ואף הדגישה את החבלות החמורות, ומצבו הרפואי הקשה של המתלונן.

הנאשם פעל מתוך חרדה והלם, והסגיר עצמו זמן קצר לאחר התאונה

הסנגור ציין כי הנאשם היה רק בן 19 שנים כאשר אירעה תאונת הדרכים עם הנפגע, והתנהגותו מיד לאחריה נבעה מחרדה והלם. הסנגור הוסיף כי אחיו ואחיותיו נפטרו כתוצאה ממחלה גנטית, והוא נותר בן יחיד להוריו, והוא מסייע בפרנסת המשפחה. על כן ביקש מבית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן, ולהסתפק בעונש שירוצה בעבודות שירות.

בית המשפט ציין כי עבירת ההפקרה מופיעה בראש מדרג חומרת עבירות התנועה, והעונש המרבי בגין ביצוע העבירה הינו שבע שנות מאסר בפועל. עם זאת הנאשם לא הואשם באחריות לתאונה ובגרימת החבלות לנפגע בתאונה, והוא הואשם בעבירת ההפקרה בלבד. במקרה זה, סבר כי רף הענישה צריך להיות נמוך יותר.

בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בנסיבות חייו הקשות ובעברו הנורמטיבי והנקי. ובמסגרת שיקולי הענישה התחשב בעובדה כי הנאשם הסגיר את עצמו זמן קצר לאחר המעשה, וגם בשל היעדר אחריות לתאונה עצמה.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים והתחייבות כספית על סך 5000 שקלים להימנע מלבצע עבירה בה הורשע במשך שנתיים.

ת"ד 977-05-13