האם הנהג פגע בהולכת רגל מבלי שחש בכל פגיעה?

דרגו את המאמר

נהג רכב פרטי הואשם בגרימת תאונת דרכים וחבלה של ממש, כאשר פגע בקשישה שחצתה את הכביש, ויוחסה לו עבירה של נהיגה בקלות ראש. הנאשם הכחיש את המיוחס לו, וטען כי הוא כלל לא היה מעורב בתאונה. בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם הנאשם ביצע את עבירות התנועה המיוחסות לו.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש אוגוסט 2013, נהג הנאשם ברחוב מרכזי בתל אביב. כאשר התחלף הרמזור לאור ירוק, הנאשם החל בפניה שמאלה, ולא אפשר להולכת הרגל, ילידת 1935, להשלים את חציית הכביש במעבר חצייה, ופגע בה. כתוצאה מתאונת הדרכים, הולכת הרגל נחבלה בגופה, ונאלצה לעבור השתלות עור בזרוע ותפרים בשוקיים.

נהג קטנוע רדף אחרי הנאשם והורה לו לעצור

הנאשם המשיך בנסיעה, אולם רוכב קטנוע אלמוני שהיה עד לאירוע, נסע אחריו, והורה לו לעצור, עקב מעורבותו בתאונת פגע וברח. הנאשם החנה את הרכב בצד הדרך, וחזר רגלית למקום האירוע, תוך שהוא חוזר על הטענה כי לא היה לו כל קשר לתאונה, ואינו הרגיש שפגע באף אדם.

מטעם המאשימה זומן עד ראיה, אשר הצהיר כי הוא ישב בפתח חנות ירקות, והבחין ברכב פונה שמאלה ופוגע בהולכת רגל בעת שחצתה את הכביש במעבר חציה, ועקב פציעתה הוא הזמין משטרה ואמבולנס.

עד הראייה לא זיהה את הנאשם כנהג הפוגע

העד ציין כי הוא לא הבחין במספר הרכב הפוגע, אך לדבריו, רוכב קטנוע נסע אחריו, ואז הוא הבחין בנאשם מגיע ברגל למקום התאונה. העד לא ידע לומר אם הנאשם, שחזר למקום היה הנהג ברכב הפוגע, ואף לא ערך כל בירור עם הולכת הרגל לגבי זהות הנהג הפוגע. מחקירתו הנגדית עלה כי לא היה ברור אם הוא הבחין בתאונה עצמה, או רק בהולכת הרגל הפצועה על הכביש.

הנאשם העיד כי לאחר שפנה שמאלה, הוא המשיך בנסיעה, עד שרוכב קטנוע, שזהותו אינה ידועה, נצמד אליו ואמר לו כי פגע בהולכת רגל בצומת. הנאשם החנה את הרכב, וחזר ברגל למקום התאונה. שם ראה אשה מבוגרת יושבת על כסא, ובהמשך היא פונתה לבית החולים.

לדבריו, הוא עבר תחקור ראשוני על ידי שוטר ובוחן תנועה, ואיש לא אמר לו כי הוא מזהה אותו כנהג הפוגע, ואף הבוחן ציין כי אין כל סימנים על הרכב. הנאשם העיד כי לא הבחין בהולכי רגל במעבר החצייה, והודה כי סבר בטעות, כי ברמזור הולכי הרגל, דלק אור אדום.

בעת החקירה הנגדית הנאשם עמד על כך שלא פגע בהולכת הרגל ולא חש בכל פגיעה, וציין כי הוא שב לזירת האירוע, כיוון שנאמר לו שפגע באדם, וכי בשל מצפונו, לא היתה אפשרות שלא יחזור.

לאחר בחינת ראיות הצדדים, קבע בית המשפט שהמאשימה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם הוא הנהג שפגע בהולכת הרגל, מאחר ורוכב הקטנוע לא אותר, על הרכב לא נמצאו כל ממצאים, ועד הראיה לא זיהה את הנאשם כנהג הפוגע. בנסיבות אלה אשמת הנאשם לא הוכחה מעבר לכל לספק סביר, על כן הוא זוכה מאחריות לגרימת תאונת הדרכים המיוחסת לו בכתב האישום.

ת"ד 4038-12-13