נהג בשכרות ולא ציית לאור אדום, מה העונש?
דרגו את המאמר |
|
בחודש דצמבר 2014, סמוך לשעה תשע בערב, הנאשם נהג ברכב מסחרי, ברחוב מרכזי בעיר חולון. כאשר התקרב לצומת, הוא לא ציית לאור אדום ברמזור, ונעצר על ידי ניידת משטרה. בעת העצירה הנאשם התנדנד ומפיו נדף מפיו ריח עז של אלכוהול. מבדיקת שכרות שבוצעה נמדד בגופו ריכוז של 1260 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה בקלות ראש. על פי בקשתו צורף לתיק כתב אישום נוסף שהוגש נגדו בגין נהיגה בשכרות, שבו נמדד בגופו אלכוהול בליטר אויר נשוף בריכוז של 425 מיקרוגרם. בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו נדרש לקבוע את עונשו.
הנאשם שהה במעצר בית למשך תקופה של כחצי שנה
החל ממועד האירוע, נפסל רישיון הנהיגה של הנאשם והוא נמצא במעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני, מלבד יציאה למפגשים שבועיים בעמותה לנפגעי אלכוהול ושעות התאווררות. המאשימה עתרה להטלת עונש של מאסר בפועל, והנאשם נשלח למתן תסקיר משירות המבחן.
מהתסקיר עלה כי הנאשם עלה ארצה בשנת 2000, הוא סיים 11 שנות לימוד והשתלב בעבודה בתחום הניקיון. לפני כעשר שנים הוא החל להשתמש באלכוהול, ובעקבות האירועים הוא החל טיפול שיקומי במסגרת פרטנית וקבוצתית וכיום סובל מתלות קלה באלכוהול. המאשימה ציינה כי לנאשם רישיון נהיגה מאז שנת 2001, ונצברו לחובתו 24 הרשעות קודמות בגין עבירות תנועה, לרבות שתי הרשעות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר באחת מהן הורשע בגרימת תאונת דרכים עקב נהיגה בקלות ראש.
מנגד ציין הסנגור כי לנאשם אין עבר פלילי והוא מכיר בבעייתו בנוגע לצריכת האלכוהול והחל בהליך שיקום. הסנגור טען כי יש להתחשב בהודאתו של הנאשם ולהביא בחשבון את התקופה שבה היה נתון במעצר בית, והעובדה שעקב כך פרנסתו נפגעה. הסנגור הוסיף כי הנאשם לא הורשע מעולם בנהיגה בזמן פסילה, וחלפו שמונה שנים ממועד ביצוע העבירות הקודמות בגין נהיגה תוך שימוש באלכוהול. לכן ביקש להסתפק בעונש מאסר על תנאי ופסילה. או לחלופין בהטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וצו מבחן לשם השלמת ההליך השיקומי.
בית המשפט גזר על הנאשם עבודות שירות למשך חצי שנה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי מאחר שמדובר בשני אירועים נפרדים, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בגין כל אחד מהם בנפרד. באירוע הראשון הנאשם נהג בשעת ערב ולא ציית לאור אדום, במצב שבו לא היה כשיר על פי מאפייני ההתנהגות. ולמרבה המזל לא אירעה תאונת דרכים. והאירוע השני הוא של נהיגה בשכרות בכמות בינונית בשעות הערב.
בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה יש בכוחם של שיקולי השיקום, כדי להצדיק חריגה מסוימת לקולא ממתחם הענישה, על כן גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של חצי שנה לריצוי בדרך של עבודות שירות, פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים, צו מבחן לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסכום של 2500 שקלים.
פ"ל 4109-12-14