נהיגה תחת השפעת סמים בשלושה אירועים שונים
דרגו את המאמר |
|
הנאשם, יליד שנת 1979, הורשע בכך שבשלושה אירועים שונים נהג בשכרות תחת השפעת סם מסוכן מסוג חשיש. בשני אירועים הורשע לאחר בדיקת שתן ובאירוע השלישי הורשע מכוח חזקת סירוב להיבדק. בית משפט השלום לתעבורה בירושלים נדרש לקבוע את עונשו.
לחובת הנאשם שבע הרשעות תעבורה, זאת במהלך עשר שנים כשהוא נוהג. כאשר העבירה האחרונה בוצעה לפני כארבע שנים. בנוסף לנאשם ארבע הרשעות בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בגינן ריצה עבודות שירות ומאסר בפועל במשך שנה וחצי.
המאשימה ציינה כי הנאשם נתפס נוהג בשכרות, אולם הוא לא למד את הלקח, ולא נרתע מלשוב ולבצע פעם אחר פעם את אותה העבירה. לפיכך טענה כי יש להשית עליו עונש מרתיע וחמור בהתאם לעברו התעבורתי והפלילי, של מאסר בפועל שלא יפחת מ- 12 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה בגין נהיגה בשכרות של 10 שנים, פסילה על תנאי וקנס כספי.
רישיונם של משתמשי הקנביס הרפואי לא נשלל מראש
הסנגור טען מנגד כי עבירה של נהיגה תחת השפעת סם היא לא עבירה מסוכנת, והוכחה לכך היא שרישיונו של הנאשם לא נפסל מיד כשנתפס נוהג תחת השפעת סם, ואף ציין כי חולים שקיבלו אישור להשתמש במריחואנה רפואית, רשאים לנהוג כשש שעות לאחר השימוש בסם, וגם אם היו מתגלים בבדיקת שתן שרידי סם רישיונם לא היה נשלל. הסנגור ביקש שלא להטיל מאסר בפועל ולהסתפק בעונש לריצוי בעבודות שירות.
הנאשם כפר במיוחס לו, וטען כי עבר גמילה מסמים לפני כשלוש שנים, ומאז הוא נקי ולא משתמש בסמים. כיום הוא לא מצוי בהליך שיקומי, ואף לא מעוניין להשתלב בטיפול.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, התרשם בית המשפט כי לנאשם עבר פלילי בעבירות סמים, והוא אינו מודה כי יש לו בעיית התמכרות ואף לא ביקש להשתלב בהליך שיקומי. כמו כן, הוא שב לבצע את אותה עבירה גם לאחר שנתפס נוהג תחת השפעת סמים, ובפעם השלישית סירב לבצע בדיקת שכרות, כאשר עבירת הסירוב נחשבת לעבירת שכרות ברף הגבוה.
בית המשפט ציין כי נהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות התעבורה החמורות ביותר הטומנת בחובה סיכון עצום לנהג ולעוברי הדרך. מתחם הענישה בעבירה מסוג זה, אמנם אינו מחייב מאסר בפועל, אך במקרה של ביצוע מספר עבירות של נהיגה בשכרות או במצב שישנן הרשעות קודמות, מדיניות הענישה היא מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
הנאשם ירצה שבעה חודשי מאסר בפועל
בית המשפט קבע כי הנאשם אינו מצוי ברף התחתון של הענישה. יחד עם זאת עברו התעבורתי אינו מכביד והוא לא הורשע בעבר בעבירה דומה, לפיכך אין מדובר ברף העליון של הענישה. בנסיבות אלה גזר על הנאשם קנס בסך 1,500 שקלים, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים, פסילה על תנאי לתקופה של 12 חודשים, מאסר בפועל למשך 7 חודשים, ומאסר על תנאי למשך 10 חודשים.
פ"ל 1379-04-15