נהיגה על מדרכה, מה העונש?
דרגו את המאמר |
|
המדרכה מיועדת להולכי רגל ולא לתנועת כלי רכב, כולל אופנועים, טרקטורים, אופניים חשמליים ועוד. עם זאת, במקרים רבים המדרכה מפרידה בין יציאה וכניסה של חניון, חצרות וכדומה, ולכן מותר לנהוג על המדרכה, רק לשם חצייתה לצורך כניסה לחצר, לחניון וכדומה.
תקנה 38 א לתקנות התעבורה אוסרת על נהיגה ברכב על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם. אדם הנוהג ברכב לא מנועי, בטרקטור וברכב איטי חייב לנסוע בצד ימין בשולי הדרך אם הדבר אפשרי כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, חוץ מרכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.
העונש על עבירת תנועה של נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה הוא קנס כספי ועוד 2 נקודות לפי שיטת הניקוד של רשות הרישוי. הנקודות תקפות למשך שנתיים, ולאחר מכן נמחק רישומן. אם במהלך השנתיים הנהג צובר פחות מ 12 נקודות, הנקודות נמחקות באופן אוטומטי.
נהג שצבר בין 12 ל 22 נקודות חייב לעבור קורס נהיגה מונעת בסיסי הכולל מבחן בסופו. אם יעמוד במבחן, הנקודות שעמדו לחובתו ימחקו. צבירת 23 עד 35 נקודות יהיו בתוקף למשך ארבע שנים, והנהג יאלץ לעבור קורס נהיגה מתקדם ובסופו מבחן. צבירת 36 נקודות ומעלה, מובילה לפסילת רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים, ובתום תקופת הפסילה, יש לעבור שוב תיאוריה.
נהג שצבר 36 נקודות ומעלה בפעם שנייה במשך שש שנים, או צבר מעל 72 נקודות, צפוי לפסילת רישיון למשך תשעה חודשים, בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולעבור שוב תיאוריה וטסט. נהג שקיבל קנס עם נקודות, עקב ביצוע עבירה חד פעמית, יכול לפנות בכתב בבקשה לבטל את הקנס ולמחוק את הנקודות. אם בקשתו נדחתה, הוא רשאי לבקש להישפט בבית משפט לתעבורה.
זיכוי נאשם מחמת ספק בעבירה של נהיגה על המדרכה
הנאשם עמד לדין בגין אירוע אחד שלגביו מיוחסות שתי עבירות: נהיגה באופנוע על פני מדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם ועבירה של אי ציות להוראת שוטר. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי יצא מחניית האופנועים הסמוכה לבניין, כדי לרדת אל הכביש ממקום שבו ניתן לרדת מהמדרכה, והשוטר אשר עמד במקום אחר לא הבחין בו.
מנגד טען השוטר כי הבחין באופנועו של הנאשם נוסע על גבי המדרכה, חצה את הכביש וסימן לו לעצור, אך הנאשם המשיך בנסיעה, ועל כן נסע עם הניידת והמתין לו ברחוב סמוך שם נעצר הנאשם כעבור מספר דקות.
מכלל הראיות ששמע בית המשפט והמוצגים שהוגשו לעיונו, התעורר ספק באשר לאשמה המיוחסת לנאשם, ביחס לשתי העבירות לגביהן הוא עמד לדין, זאת בשל הנתק, בין הזמן שבו הבחין השוטר בעבירה לזמן שבו עצר את הנאשם עם אופנועו, והוכחת הזיהוי אינה מעבר לכל ספק סביר. בנסיבות אלה זיכה בית המשפט את הנאשם מחמת הספק מהמיוחס לו.
תת"ע 4578-09-12
תת"ע 6670-01-13