איך כותבים טיעונים לעונש במשפט תעבורה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בית המשפט לתעבורה רשאי לנקוט נגד נאשם בביצוע עבירות תנועה סנקציות שונות, כגון: הטלת קנסות כספיים, פסילת רישיון נהיגה ואף להטיל על פי חומרת המעשים מאסר בפועל, נגד נהגים שנמצאו אשמים בביצוע עבירות חמורות, כגון: עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או תוך חציית קו הפרדה רצוף, נהיגה בזמן פסילה, הפרת רמזור אדום, גרימת מוות ברשלנות ועוד.

נהג החשוד בביצוע עבירת תעבורה, נדרש להתייצב בבית משפט לתעבורה כאשר העבירה שביצע מחייבת הגשת כתב תביעה, כמו במקרים של מהירות מופרזת מעל 30 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך עירונית או מעל 40 קמ"ש בדרך בין עירונית, או כאשר עבירות תעבורה שבהן הוא מואשם גרמו לתאונת דרכים עם נפגעים, נהיגה בשכרות ועוד. כמו כן, נהג שקיבל דוח תנועה רשאי לבחור בברירת משפט במקום לשלם את הקנס, ולנסות לבטל את הקנס או להפחית את הסכום.

הגשת טענות מקדמיות

בתחילת המשפט מקריא השופט את כתב האישום, והנאשם מתבקש להגיב ולומר אם הוא מודה או כופר באשמה. בשלב זה רשאי הנאשם להעלות טענות מקדמיות אשר נועדו לתקוף את המיוחס לו בכתב האישום או לשכנע את בית המשפט כי המשך המשפט מיותר.

טענות מקדימות יכולות להיות חוסר סמכות עניינית או מקומית, כאשר בית המשפט המוסמך אינו בית המשפט לתעבורה אלא בית המשפט המחוזי, או כאשר העבירה נעברה בעיר אחרת ולכן יש מקום לבטל את האישום, שכן בית המשפט לתעבורה נעדר סמכות לשפוט בעניין.

טענה מקדימה יכולה להיות גם טענת התיישנות כאשר חלפה תקופה משמעותית טרם קיבל הנאשם זימון למשפט, או כאשר נפל פגם או פסול בכתב האישום, או שהעובדות אינן מעידות על ביצוע עבירה. במקרה שהחליט בית המשפט לקבל טענה מקדמית, הוא רשאי בהתאם לטענה שהועלתה לבטל את כתב האישום או לזכות את הנאשם וכך בעצם יגיע המשפט לסיומו.

ואולם, יכולות להיות מספר תוצאות עקב קבלת טענה מקדמית, במקרה של חוסר סמכות עניינית או מקומית, ניתן להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך. אם נטענה טענת פגם או פסול התוצאה יכולה להיות תיקון כתב האישום, כך שבית המשפט יורה על תיקונו והמשפט ימשיך להתנהל לאחר מכן. תוצאה נוספת אפשרית היא ביטול כתב אישום שהיא התוצאה הטובה ביותר עבור הנאשם. אך ביטול כתב אישום אין משמעו מעשה בית דין, ולכן ניתן להגיש שוב כתב אישום שבוטל.

שלב הטיעונים לעונש

שלב הטיעונים לעונש הוא השלב שבו התביעה והנאשם טוענים בפני בית המשפט את טענותיהם בנוגע לעונש הראוי. כאשר נאשם מודה בביצוע העבירה, עובר המשפט לשלב שמיעת הטיעונים לעונש. בשלב זה דורשת התביעה להטיל עונש מסוים במסגרת הקבוע בחוק לסוג העבירה, תוך הצגת נסיבות המקרה לביסוס דרישתה.

הנאשם רשאי להעלות טיעונים מטעמו כדי להשיג עונש מקל יותר. לשם כך עליו להציג בפני בית המשפט ראיות רבות הקשורות למצבו האישי, כולל: מצבו המשפחתי, בעיות בריאות וניידות, תעסוקה ואם הרכב משמש לצרכי פרנסה, תלות המשפחה או אדם שלישי בניידותו וכדומה.

במקרה שהנאשם כופר באשמה, יקבע בית המשפט מועד לדיון נוסף לשמיעת הוכחות, אשר במסגרתו יזומנו עדי התביעה ועדי הגנה. לאחר הצגת הראיות ושמיעת העדויות יכריע בית המשפט האם להרשיע את הנאשם או לזכותו. אם יורשע, יישמעו טיעונים לעונש על פי נסיבות המקרה המסוימות ונסיבותיו האישיות של הנאשם, עברו התעבורתי וכדומה, ובית המשפט יקבע על פי שיקול דעתו מהו העונש המתאים.