התיישנות עבירת תנועה מצולמת, באילו תנאים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עבירת תנועה מצולמת היא עבירה אשר צולמה על ידי מצלמת תנועה, כמו במקרה של נהיגה במהירות מופרזת, והנהג צפוי לקבל דו"ח אוטומטי בדואר, לעומת דו"ח תנועה שנמסר באופן ידני במועד ביצוע העבירה, או דו"ח שהוצמד לרכב.

דו"ח מצולם, שניתן על בסיס צילום הרכב אשר ביצע עבירת תנועה, נשלח בדואר רשום לבעל הרכב, המואשם כברירת מחדל בביצוע העבירה, אלא אם יוכיח שבעת ביצוע העבירה אדם אחר נהג ברכב. במקרה זה הנהג שביצע את העבירה, בין אם הוא בעל הרכב או לאו, צפוי לכתב אישום והזמנה לדין.

עבירת תנועה מצולמת מתיישנת אם הנהג לא קיבל כתב האישום או ברירת הקנס בתוך ארבעה חודשים מביצוע העבירה והצילום. לכן, אם הדו"ח לא נשלח בדואר רשום בתוך ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, הנאשם רשאי לפנות למשטרה בטענת התיישנות. משמעות ההתיישנות היא שאין יותר אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים נגד מבצע העבירה, אולם עדיין ישנה אפשרות להגשת תביעה נגדו.

ביטול דו"ח מצולם לאחר ארבעה חודשים

תיקון לחוק משנת 2005, קובע כי על המשטרה לשלוח דו"ח אל הנהג אשר ביצע עבירת תנועה מצולמת בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, אם הדו"ח המצולם מסיבה כלשהי לא נשלח אל מבצע העבירה הוא מבוטל.

הרציונל העומד מאחורי השינוי בחוק הוא שכאשר מגיע דו"ח בחלוף זמן רב לאחר ביצוע העבירה, הנהג מתקשה לשחזר את הנסיבות שבהן היא בוצעה ואף אינו יכול להגן על עצמו בפני המשטרה או בית המשפט לתעבורה, כפי שניתן היה לעשות תוך זמן קצר וסביר ממועד ביצוע העבירה.

התיישנות על עבירת תעבורה

כאשר חלה התיישנות על עבירה פלילית שבוצעה, לרבות עבירות תעבורה, לא ניתן לנקוט הליכים משפטיים נגד הנאשם שביצע אותה, גם אם קיימת עילה להגשת תביעה נגדו. ההתיישנות נועדה להגן על זכויות האדם ולמנוע מצבים שבהם נאשם עלול לעמוד לדין פלילי לאחר תקופה ממושכת שהעבירה בוצעה.

לפיכך, לא ניתן להעמיד לדין על עבירה תעבורה אשר חלה עליה התיישנות, משום שחלף זמן רב ממועד ביצוע העבירה והתגבשות העילה להגשת כתב אישום נגד הנאשם, כאשר משך תקופות ההתיישנות על עבירת תעבורה נקבעות לפי חומרת סוגי העבירות.

מהם סוגי עבירות התעבורה?

עבירות תעבורה קלות הן עבירות שבהן הנהג אשר ביצע את העבירה צפוי לקנס כספי בלבד ותקופת התיישנות משתנה בהתאם לסוג הדו"ח. עבירות שהענישה המרבית בגינן היא עד שלושה חודשי מאסר נחשבות לעבירות חטא, וההתיישנות בגינן חלה לאחר שנה ממועד ביצוען.

בעבירות תעבורה מסוג עוון, שהעונש עליהן נע בין שלושה חודשי מאסר ועד שלוש שנות מאסר, תקופת ההתיישנות היא עד כחמש שנים. ובעבירות מסוג פשע, שהעונש בגינן מעל שלוש שנות מאסר ההתיישנות תחול לאחר עשר שנים. על עבירות חמורות ביותר שהעונש הצפוי בגינן הוא מאסר עולם חלה התיישנות לאחר עשרים שנים.

סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי, קובע שבחלוף שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש נגד מבצעה כתב אישום ולא הודעת תשלום קנס. סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה קובע כי לאחר שנעברה עבירת תעבורה ברכב, ובעל הרכב נראה שהוא נהג ברכב אותה שעה או הוכיח מי נהג ברכב או הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

תקופת התיישנות על עבירות קנס

תקופות התיישנות על עבירות קנס חלות לאחר שנה, כאשר מדובר בדו"ח שניתן בגין עבירת תנועה, עקב עבירת חניה, מהירות מופרזת או כל עבירת תנועה אחרת. כאשר בעל הרכב הוכיח בפני בית המשפט לתעבורה כי לא הוא זה שביצע את העבירה, תקופת ההתיישנות תהיה למשך שנתיים כלפי האדם שנהג ברכב וביצע את העבירה.

סעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי תקופת התיישנות של שנה לצורך הזמנה לדין והגשת כתב אישום בעבירות התעבורה המנויות בסעיף, אך בכפוף לתנאי הבא, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה, לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום, ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

במקרה של עבירת תנועה מצולמת, אשר תועדה במצלמות המשטרה ועל סמך הצילום נקבע תשלום הקנס, כמו במקרה של מצלמת מהירות, התיישנות על העבירה חלה בחלוף ארבעה חודשים ממועד צילום בעבירה. ואולם אם הנהג אשר ביצע את העבירה הוא לא בעל הרכב, תקופת ההתיישנות תימשך שנה.

לעתים קרובות עילת ההתיישנות יכולה להצדיק ביטול קנסות בגין עבירות תנועה. לצורך ביטול דוחות התנועה, נדרש הנהג להוכיח בפני בית המשפט כי הליכי הטלת הקנס והגבייה החלו לאחר תקופת ההתיישנות.