סיכון הולך רגל במעבר חציה, מה העונש הצפוי?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תקנה 67א לתקנות התעבורה מסדירה כללים לגבי עצירת רכבים להולכי רגל אשר מתכוונים לחצות את הכביש לפני מעבר חציה. התקנה קובעת כי כאשר אדם נוהג ברכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, עליו לאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך עליו לעצור את רכבו. עבירה על תקנה זו עשויה לגרור קנס בסך 500 שקלים ורישום של 4 נקודות לחובת הנהג.

אם נהג הרכב לא אפשר להולכי הרגל להשלים את החצייה בנסיבות מחמירות, תוך סיכון של הולכי רגל, הוא צפוי לקבל קנס בסך של 500 שקלים, ירשמו לחובתו 10 נקודות ובכפוף לשימוע אצל קצין משטרה, רישיון הנהיגה שלו ייפסל למשך 30 ימים. נוסף על כך, נהג אשר ביצע את עבירת התנועה יועמד לדין בבית משפט לתעבורה, ואם יורשע הוא צפוי לעונש שנע בין קנס כספי ושלילת רישיון, דרך מאסר על תנאי ועד לעונש מאסר לריצוי בפועל, על פי חומרת המקרה ותוצאותיו.

תיקון שהוכנס בשנת 2015 לסעיף 67 קובע כי אדם הנוהג ברכב ומתקרב למעבר חצייה, חייב להאט את מהירות הנסיעה אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, עליו לתת לו זכות קדימה.

תיקון נוסף שנכנס לתוקף בשנת 2015 קובע כי כאשר הנהג התקרב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, עליו להאט את מהירות הנסיעה לפני מעבר החצייה ואם הרכב בנתיב האחר עצר עליו לעצור. אם הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, יש לתת לו זכות קדימה.

במקרה של מעבר חציה המחולק על ידי שטח הפרדה, ייחשב כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. ובמקרה של כביש חסום או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יש לציית לסימון הניתן על ידי שוטר, אות או תמרור, ואם לא היה בו אחד מאלה על נהג שנתיב תנועתו נחסם, לתת זכות קדימה למי שבא נגדו.

פגיעה בהולכת הרגל כתוצאה מהתרשלות נהגת

נגד נהגת, תושבת חיפה, הוגש כתב אישום שייחס לה עבירות של נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, וסיכון הולך רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות. זאת מאחר שבחודש אוקטובר 2017, היא פגעה בהולכת רגל ברחוב בחיפה, בזמן שהולכת הרגל חצתה מעבר חציה, כתוצאה מהתרשלות הנהגת.

הנהגת לא התייצבה למשפט והורשעה בהיעדרה בביצוע העבירות שיוחסו לה בכתב האישום. החוק קובע כי ניתן לשפוט נאשם בעבירות תנועה קלות גם בהיעדרו, כל עוד תאונת הדרכים שבה היה מעורב לא גרמה חבלה של ממש, ובתנאי שהנאשם קיבל זימון כדין ובית המשפט לא הטיל עליו עונש מאסר.

במקרה זה, הנאשמת פגעה בהולכת הרגל, אך לא נטען כי נגרמה חבלה של ממש, על כן ניתן היה להעמידה לדין בהיעדרה. לפיכך, בית המשפט הטיל על הנאשמת קנס לתשלום בסך של 1,000 שקלים ופסל את רישיונה למשך שלושה חודשים. בקשת הנהגת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה נדחתה, בטענה כי הזימון למשפט הודבק על דלת ביתה, ופסק הדין נשלח לאותה הכתובת, כך שהיא לא יכולה לטעון כי אחד התקבל והשני לא.

בנסיבות אלה פנתה הנהגת אל בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים והגישה ערעור. המערערת טענה כי לא קיבלה את הזימון שהודבק על הדלתה שבו נמסרה ההודעה שעליה להתייצב לדיון, ואף לא צוין כי דבר הדואר לא התקבל או לא נדרש. עוד נטען כי פסק הדין נשלח לתיבת הדואר, לכן אי אפשר לטעון שמדובר באותה דרך.

מנגד נטען על ידי המאשימה כי יש לדחות את הערעור מאחר שדרך הדבקת הזימון על דלת ביתה של המערערת אינה פסולה למרות העובדה שלא התקבל אישור המצאה. ואף ניתן היה לקיים את המשפט גם ללא נוכחותה, מכיוון שהיא קיבלה זימון למשפט כדין.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי המערערת אכן לא קיבלה את הזימון ואף קבע שהמסמך שהודבק על דלת ביתה לא הומצא כדין. בנסיבות אלה הערעור התקבל ופסק הדין בוטל, כולל הרשעת המערערת בביצוע עבירות תנועה של נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, וסיכון הולך רגל במעבר חציה והעונשים שהוטלו עליה.

עפ"ת 67571-03-18