אי ציות לתמרור על אופניים חשמליים, מה קובע החוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תקנה 22 לתקנות התעבורה עוסקת בציות לתמרורים וקובעת כי עובר דרך, בין אם הוא נהג רכב או רוכב אופניים חשמליים, חייב לקיים את ההוראות בתמרור. עם זאת, נאשם אשר יוכיח בפני בית המשפט לתעבורה כי התמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין, יוכל להגן על עצמו ולהימנע מהטלת עונש ואף לצאת זכאי מאשמה. כאשר האותות הניתנים על ידי רמזור, פרט לאור צהוב מהבהב, עדיפים תמיד על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

נהג אשר לא מציית להוראות תמרור עצור ותמרור למתן זכות קדימה, עובר עבירת תנועה אשר העונש הצפוי בגינה הוא קנס כספי, פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וזימון לבית משפט לתעבורה. נוסף על כך אי ציות לתמרור עצור גורר אחריו 4 נקודות ואי ציות לתמרור מתן זכות קדימה גורר אחריו 10 נקודות, לפי שיטת הנקודות שמטרתה לעקוב אחרי נהגים שביצעו עבירות תנועה.

כאשר נהג רכב נכנס לצומת שבו מוצב תמרור עצור או תמרור תן זכות קדימה, ולאחר מכן הוא מעורב בתאונת דרכים כתוצאה מאי ציות להוראות התמרור, ברוב המקרים הנהג יימצא אשם בגרימת התאונה, מכיוון שהאחריות מוטלת על עובר הדרך שהתמרור מוצב בדרכו. עם זאת, אם הנהג יוכיח בפני בית המשפט כי כאשר נכנס לצומת, הצומת היה עדיין פנוי, בית המשפט יכול לזכותו מאשמה, על אף שההתנגשות ברכב שהגיע בכיוון המצטלב.

זיכוי רוכב אופניים מעבירת אי ציות לתמרור

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו זיכה מחמת הספק רוכב אופניים מעבירה של אי ציות לתמרור 412, "הכניסה לאופניים אסורה בדרך שבה הוצב התמרור" בניגוד לתקנה 22(ב) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, בסוף חודש נובמבר 2017, בסביבות השעה שבע בערב, בזמן שרכב על אופניים חשמליים בתל אביב, ברחוב יהודה הלוי, הנאשם לא ציית לתמרור 412: "הכניסה לאופניים אסורה בדרך שבה הוצב התמרור". הנאשם קיבל הודעת תשלום קנס אך בחר שלא לשלם את הקנס וביקש להתייצב בפני בית המשפט ולנסות להוכיח את חפותו.

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת כי במקום קיים תמרור 412, כך שהמחלוקת בין הצדדים הייתה, האם ניתן לראות את התמרור בבירור שעה שקיים לפניו פנס, אשר לגרסת הנאשם מסתיר את התמרור. מטעם התביעה העיד שוטר אשר טען כי הוא לא זוכר את המקרה והוגש דו"ח על פי כלל הקפאת הזכירה. עם זאת השוטר ציין כי הנאשם רכב על אופניים רגילים ללא סוללת חשמל.

הנאשם טען אף הוא כי רכב על אופניים לא חשמליים, וכי במקום קיים פנס בצמוד לתמרור המכסה את התמרור ולא ניתן להבחין בו. הנאשם הוסיף וטען כי ממקום עמידת השוטר לא ניתן להבחין ברוכב אופניים ומדובר בשעת ערב חשוכה בתקופת החורף.

לאחר שמיעת גרסאות הצדדים, התעורר בבית המשפט ספק אשר לביצוע העבירה. מעדות התביעה עלה כי טרם ביצוע אכיפת העבירה ניגש השוטר לבדוק את התמרור במקום ולדבריו הבחין בפנס קטן שהיה כבוי. השוטר אישר כי לבקשת הנאשם ניגש לבדוק את התמרור והבחין בפנס דולק במקום. לטענת השוטר הפנס לא הפריע, עם זאת, הוא פנה לחברת החשמל וסבר כי הפנס הוצב שם עקב צמצום הכביש ואף לא ניתן להציב במקום עמודי חשמל ותאורה.

בית המשפט קבע כי הפנס הסתיר את התמרור

השוטר העיד כי אינו זוכר מה היה מזג האוויר באותו יום ומה ענה לו הנאשם, אך הצהיר כי המרחק ממקום עמידתו ועד לתמרור היה 150 מטר בערך. השוטר נסמך על האמור בדו"ח ולא זכר פרטים מהאירוע לפיכך תהה בית המשפט כיצד זכר מה היה מרחק עמידתו מהתמרור.

במסגרת חקירתו הנגדית הציג הנאשם חמש תמונות, והשוטר אישר כי התמונות אכן צולמו במקום האירוע. מעיון בצילום עלה כי תמרור 412 מוסתר על ידי פנס. עוד ניתן לראות כי בשעות החשיכה, עת הפנס דולק הוא מסנוור ומקשה על ראיית התמרור.
הנאשם הותיר בפני בית המשפט רושם אמין והוא קיבל את גרסתו כי לא ראה את התמרור בשל פנס תאורה קבוע במקום המסתיר את התמרור. ואף טענתו כי באותה שעה הפנס דלק נתמכה בטיעוני השוטר.

בית המשפט ציין במקור הוגש כתב אישום המייחס לנאשם ביצוע עבירה של אי ציות לתמרור 412 שעה שהוא רכוב על אופניים חשמליים. אולם בפועל הנאשם רכב על אופניים ללא סוללה חשמלית כפי שעולה מנסיבות המתוארות.

על אף שהנאשם שב וציין זאת במועד ההקראה, לא תוקן כתב האישום ובכל מקרה אין מחלוקת כי הוא לא רכב על אופניים חשמליים במועד האירוע, על כן, די בכך להבין כי לא בוצעה העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. ובסופו של דבר זיכה בית המשפט את הנאשם מחמת הספק על פי הוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי.

תת"ע 5802-04-18