עבירת קנס: באילו מקרים ניתן להישפט באיחור?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
רוב עבירות התנועה הן עבירות קנס, כלומר שהעונש בגינן הוא תשלום קנס כספי. נהג שקיבל דו"ח בגין עבירת תנועה, כמו נהיגה במהירות מופרזת, דיבור בנייד בזמן נסיעה וכדומה, נדרש לשלם את הדו"ח בתוך 90 ימים ממועד שנמסר לידיו.
תשלום הקנס מבטא הודאה באשמה והופך את הרשעת הנאשם לחלוטה, אולם אם הנהג סבור שהדו"ח לא מוצדק הוא רשאי להגיש בקשה לביטול הדו"ח בתוך 30 ימים ממועד מסירה או להגיש בקשה להישפט בבית משפט לתעבורה בתוך 90 ימים ממועד המסירה.
בקשה לביטול דו"ח תעבורה
בקשה לביטול דו"ח יש להגיש למשטרה בתוך 30 ימים ממועד המצאתו. ואולם, במקרים מסוימים ניתן לנסות לבטל את הדו"ח בזמן מאוחר יותר, בתנאי שהאיחור בהגשת הבקשה נבע מגורמים שאינם בשליטתו של הנהג.
המשטרה יכולה לקבל את בקשת הביטול אם שוכנעה כי לא נעברה עבירת תנועה, או אם נפלה טעות מהותית בפרטי מבצע העבירה או שהדו"ח לא קריא, או אם במקרה המסוים אין עניין לציבור בהמשך ההליכים. במקרה שהבקשה לביטול הדו"ח נדחתה, ניתן להגיש בקשה להישפט בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
את הבקשה להישפט בגין עבירת קנס יש לשלוח בדואר רשום בתוך 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח. אם קדמה לכך בקשה לביטול הדו"ח, ישנה אפשרות לבקש להישפט בתוך 30 ימים ממועד דחיית בקשת הביטול. הזימון למשפט אמור להישלח בתוך שנה מיום קבלת בקשה ולאחר פרק זמן זה, ניתן לטעון להתיישנות העבירה.
בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם הנאשם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים על פי סעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי התובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים, אם סבר שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגיש אותה במועד שנקבע לכך, והיא הוגשה מיד לאחר שהוסר המניע.
בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון אם ישנה סיבה מוצדקת לאי עמידה במועד שנקבע, ואם ימצא שאין כזה, עליו לבחון אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה. במקרה של בקשה להישפט לאחר תשלום הקנס, מאפשר סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי לעתור גם לאחר ביצוע התשלום לתובע המשטרתי כדי שתבוטל הודעת הקנס, אולם לשם כך קצב המחוקק פרק זמן של 30 ימים בלבד ממועד המצאתה של ההודעה.
מהם השיקולים לקבלת בקשה להארכת מועד?
נטיית בית המשפט היא שלא לקבל בקשות שהוגשו בחלוף פרק הזמן שנקבע לכך, אולם הוא דן בכל מקרה לגופו, ובוחן את סיבת העיכוב וסבירותו. השיקולים המובאים בחשבון לבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים העולים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.
נהג המעוניין לבקש להישפט בבית משפט לתעבורה בחלוף 90 הימים ממועד המצאת הדו"ח, נדרש להגיש בקשה להארכת מועד. את הבקשה המנומקת יש להגיש לבית המשפט, בצירוף תצהיר, העתק של הדו"ח, צילומים של תעודת הזהות ורישיון הנהיגה, העתקים מההתכתבויות עם המשטרה ומסמכים נוספים אשר רלוונטיים לעובדות הנטענות.
לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד, הבקשה תעבור לתגובת התביעה ולאחר קבלת התגובה, יכריע בית המשפט אם לקבל או לדחותה. בהתקיים נסיבות מסוימות תתקבל הבקשה, כמו במקרים שבהם קיים חשש כי ייגרם עיוות דין לנאשם, וכן בהתאם לתקופה שחלפה מאז המצאת הדו"ח המקורי ולפרק הזמן שחלף מאז נודע לנאשם על הדו"ח ועד הפנייה לבית המשפט.
אם בית המשפט סבר כי הזמן שחלף מאז שנודע לנהג על העבירה המיוחסת לו ועד שהגיש את הבקשה להארכת מועד להישפט ארוך מהסביר, הבקשה תדחה. עם זאת בית המשפט עשוי לקבל את הבקשה, במקרים שבהם פנה הנהג בבקשה למשטרה לביטול הדו"ח, ובקשתו נדחתה לאחר 90 ימים, או כאשר אדם אחר נהג ברכב, ונדרש זמן לצורך איתור הנהג שביצע את העבירה כדי לגבות ממנו תצהיר.
כמו כן, בית המשפט יכול לקבל את הבקשה, אם הנהג לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן באחריותו. אולם, אם הנהג לא עדכן את הכתובת, או לא פנה לשם קבלת דואר רשום, לא תהא זו סיבה מוצדקת להישפט באיחור. הנהג נדרש לדאוג לכך שהכתובת המצויה בידיהם של גורמי התעבורה היא כתובתו המעודכנת. ואם לא עשה כן, הוא לא יכול להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת השגויה לא הגיעו לידיו.